מעצר עד תום ההליכים לנאשם בסחר בעבירות אמל"ח יעמוד בעינו

כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו שתי עבירות של סחר באמל"ח, ובימ"ש קמא נעתר לבקשת התביעה והורה על מעצרו עד תום ההליכים. על כך הערר, כאשר לטענת הסנגורית,העובדה שהראייה העיקרית נגד העורר היא עדותו המפלילה של סוכן משטרתי, מחלישה את הראיות, עד כדי היעדר בסיס להמשך המעצר. הסנגורית מציינת עוד כי מדובר באדם מבוגר, אב ל-8 ילדים, מפרנס יחיד בלא עבר ביטחוני, ולכן יש לשחררו לחלופת מעצר. לעומת זאת, התביעה טוענת כי אין מקום להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

שקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר החקירה. מופיעות בו עדויותיו של הסוכן נ"פ 62/96, שהינו כנראה עד תביעה 2. בעדותו מיום 07/10/08 הוא מתאר אירוע שבו נפגש עם בחור כבן 30 לערך, גבוה ורזה, משופם עם פנים בהירות, ג'ינג'י עם שיער קצר בצבע בלונד ושפם בצבע השיער, אשר מכר לו נשק בתמורה ל-20,000 ש"ח, ביחד עם אחד בשם אבו ערמאן.

בעדות נוספת מיום 26/10/08 מתאר הסוכן מפגש נוסף עם אותו אדם ביום שבת 25/10/08, בסמוך לביתו של אבו ערמאן, בעת שביקש לקנות רובה נוסף. העסקה לא הושלמה באותו יום, ואותו אדם הזדהה בשם אבו-פאדי ומסר את מספר הטלפון הסלולארי שלו 22881169 052. בסופו של דבר הושלמה העסקה ביום המחרת, לאחר שהסוכן שלשל לידיו של אבו ערמאן (אשר מכונה בעדות זו אבו עמראן) 23,500 ש"ח. באותו מפגש, אבו ערמאן ספר את הכסף, ואבו פאדי אמר שחסרים 200 ש"ח בגלל העליה בשער הדינר. בכל אופן, הסוכן מספר שלאחר מסירת הכסף, אבו פאדי מסר לו רובה שאותו עטף במגבת לבנה, והכניס לאריזת קרטון כפולה מעוטרת בציורי נמר.

המפגש האמור בין הסוכן ובין אבו ערמאן ואבו פאדי הוקלט ע"י הסוכן, וחומר החקירה בתיק כולל גם את הדיסק של ההקלטה וגם את התמלול מיום 30/10/08, אשר מפורט בו כיצד אבו ערמאן סופר את הכסף (דף 4 שורה 12), וגם קולו של אבו פאדי נשמע בהקלטה. זאת ועוד, העורר אישר כי כינויו אבו פאדי וכי מספר הטלפון הסלולארי שלו הוא כפי שציין הסוכן בעדותו. יתרה מכך, הסוכן זיהה את העורר במסדר זיהוי תמונות, ובנוסף לכל אלה יש זכ"ד מיום 26/10/08 ובו תיעוד של המפעיל על הנשק מסוג קרבין שהובא אליו כתוצאה מפעילותו של הסוכן, באריזת  קרטון זהה לזו שהסוכן מתאר בעדותו.

אינני יודע מהו הרקע של הסוכן, ואם מדובר באדם שהינו חשוד או עבריין שמופעל בתמורה לטובות הנאה, כפי שמציין השופט הנכבד קמא בהחלטתו, ולא מצאתי התייחסות לכך בחומר הראיות. אולם אפילו אם נניח שמדובר בסוכן מדיח, ולא נטען כך בטיעונים שנטענו בפני, אין בכך כדי למנוע את הרשעתו של העורר בהסתמך על פעילותו של הסוכן, ראו ע"פ 360/80   מדינת ישראל נ' יעקב אפנג'ר,  פ"ד לה(1), 228, עמ' 232-233.

זאת ועוד, גם אם אניח כי נדרשת לעדות מעין זו תוספת ראייתית כבר בשלב המעצר, נוכח הבעייתיות שיש בה, נראה לי כי יש בראיות שפורטו לעיל די חיזוקים ראייתיים לגרסתו המפלילה של הסוכן. לפיכך, אין מנוס מהמסקנה כי יש ראיות לכאורה נגד העורר. מדובר בעבירות חמורות שיש בהן כדי לבסס עילה מובהקת של מסוכנות, ולכן צדק השופט הנכבד קמא כאשר החליט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, ולא מצאתי עילה להתערב בהחלטתו.

הערר נדחה. 

ניתנה היום, 5 בינואר 2009, ט' בטבת התשס"ט, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: